הסוד-שבך1

כיצד ננצל מעין רעה?
יש עצה נפלאה; בפרשת בלק נאמר "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלוקים". ומפרש רש"י שבלעם ביקש להכניס בישראל עין רעה אבל השכינה שרתה על ישראל כדי להגן עליהם, כי היות ובנ"י שמרו את עיניהם שלא להסתכל בפתחי חבריהם כדי שלא להכניס בהם עין רעה, ולכן מידה כנגד מידה הגן עליהם השם יתברך ברחמיו.
ולכן אדם שעובד על עצמו שלא להסתכל בעין רעה על הצלחת השני אלא להפך הוא שמח בהצלחתו אזי במידה כנגד מידה אין אפשרות לרע עין לפגוע בו, וגם אם מישהו יתפעל מהצלחתו בשמיים יתעלמו מזה ויגנו עליו ("הסוד שבך").

 

רבי דוב בער מטשערין

פורסם ב: יום שלישי 16 אפריל ,2013

רבי דוב בער מטשערין

רבי דוב (בער) מטשערין – התקרב לרבנו בצעירותו כאשר עוד היה רבנו בעיר מדוודיבקע, רבי דוב היה מהעיר מדוודיבקע, לאחר נישואיו עקר לדאשיב שם היה סמוך לשולחן חותנו מספר שנים, בהיותו בדאשיב היה מקורב להרב יודל ולהרב שמואל אייזיק מדאשיב )ראה להלן), כאשר הסתיימה הנדוניה של חותנו חזר לאביו בעיר הולדתו מדוועדיווקע. לפני נסיעתו נפרד מר' יודל שהנהיג באותה עת את העדה בדאשיב, ר' יודל נפרד ממנו בחמימות והוסיף: "היות ושמענו כי יש מנהיג חדש במדוודיבקע (בהתכוונו לרבנו) אשר דרכו אינה נהירה עדיין, רצוי כי תדיר רגלך משם."

בשובו למדוודיבקע עסק בעבודת ה' לפי הדרך שקיבל מרבו ר' יודל, ואת אזהרת ר' יודל שמר והתרחק מרבנו ומאנשיו, לאחר תקופה של שהות במדוועדיבקע החל לחוש רפיון מה בעבודת הבורא, בהיותו לבד בעיר ללא חבר להשיח לפניו את לבטיו בעבודת ה', ובנוסף לכך ראה את אנשי רבנו ואת התלהבותם הגדולה בעבודת הבורא, נתמלא לבו כמיהה לדרכם הרוחנית, כמו כן העיקה עליו העובדה כי נשוי הוא מספר שנים וטרם נפקד בבנים, צערו זה הביאו אל רבנו

למרות אזהרתו של ר' יודל, רבנו האיר פניו לר' בער והדריכו בעבודת ה' לפי דרכו ור' בער הרגיש כי למקום הזה נכספה נפשו מאז ומתמיד. על אתר נקשר בעבותות של אהבה לרבנו ולדרכו המאירה, והפך לאחד מתלמידיו החשובים. כעבור כמה שנים, הוצרך לשוב לדאשיב לביקור אצל חותנו, מיד כשהבחין בו ר' יודל חש שמשהו השתנה בו, כאשר בקש הסבר על דרכו תיאר ר' דוב (בער) בהתלהבות לפני רבי יודל ורבי שמואל אייזיק את דרכו המיוחדת של רבנו בעבודת ה'. דבריו הלהיבו את לבם של שני תלמידי חכמים ענקים אלו, ובעקבותיו נסעו אף הם לרבנו, והתקרבו אליו.

תחילה היה ר' דוב בער עני מרוד. מסופר כי בהיותו עני וערירי, ביקש מאת רבנו להעתיר בעדו שיזכה לבנים, רבנו ענה לו: כשתתן צדקה, תוושע! "איך אתן צדקה ואין לי פרוטה?" שאל ר' בער, רבנו השיב לו: "התחזק באמונה וזה יחשב לך כצדקה" (ראה בראשית טו ו "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה"). ואכן ר' בער התחזק באמונה ונפקד בבנים. במרוצת הזמן התעשר ר' בער ורבנו צווה עליו להפריש חומש מכספו לצדקה. ר' דוב בער הקפיד על כך מאוד משך כל חייו, פעם אמר "עם החומש שלי אין לי מה לפחד בבית דין של מעלה".

ר' דוב בער היה חותנו בזיווג שני של ר' אברהם בער, נכד רבנו, שהיה נשוי תחילה לבתו של משה חינקס והתגרש ממנה בשנות הדיכוי שיזם הרבי מסוורן, לאחר גירושיו נישא לבתו של ר' דוב בער והצטרף לעסקיו ורווח לו.

ר' אברהם בער היה מקורב למוהרנ"ת ומיודד עם ר' משה לוברסקי (היה מכונה ר' משה ברסלבר), שאף הוא היה מקורב למוהרנ"ת, כל יום היו מקפידים לשוחח אודות ר' נתן ודרכו של רבנו בעבודת ה', באחת הפעמים שר' משה לוברסקי הגיע כהרגלו לשוחח עם ר' אברהם בער לא מצאו וחשב לשוב על עקבותיו.

היה היה שם ר' דוב בער – חותנו של ר' אברהם בער. ביקש ר' דוב (בער) מר' משה: "דבר עמי". ר' משה עמד ביראת כבוד ואמר: "מה אני יכול לומר לך על עבודת ה'? הרי אתה הכרת את הרבי עצמו!" השיב ר' בער: "האמן לי! מה שלמדת אתה מרבי נתן על רבנו, הוא יותר ממה שאני יודע על רבנו מהיכרותי עם רבנו עצמו.!"

אנשי הנח"ל

פורסם על ידי: