הסוד-שבך1

כיצד ננצל מעין רעה?
יש עצה נפלאה; בפרשת בלק נאמר "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלוקים". ומפרש רש"י שבלעם ביקש להכניס בישראל עין רעה אבל השכינה שרתה על ישראל כדי להגן עליהם, כי היות ובנ"י שמרו את עיניהם שלא להסתכל בפתחי חבריהם כדי שלא להכניס בהם עין רעה, ולכן מידה כנגד מידה הגן עליהם השם יתברך ברחמיו.
ולכן אדם שעובד על עצמו שלא להסתכל בעין רעה על הצלחת השני אלא להפך הוא שמח בהצלחתו אזי במידה כנגד מידה אין אפשרות לרע עין לפגוע בו, וגם אם מישהו יתפעל מהצלחתו בשמיים יתעלמו מזה ויגנו עליו ("הסוד שבך").

 

השתפכות הנפש

ראשי פורומים ברסלב השתפכות הנפש

הדיון הזה מכיל 0 תגובות, ויש לומשתתף 1, והוא עודכן לאחרונה ע״י  אדמין לפני 6 שנים, 7 חודשים.

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #1410 תגובה

    אדמין
    Keymaster
    אות יג.

    אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני מודיעך מקצת דרכי כשאני רואה בני אדם שאין בהם שבח תורה ומעשים טובים לא במעשה ידיהם ולא במעשה אבותיהם רק שהם עומדים ומרבים בתחנונים לפני אני נזקק להם שנאמר: פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם ("תנא דבי אליהו"):

    אות יד.

    רבי יודן אמר: בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו צרה אינו נכנס אצלו פתאם, אלא הולך ועומד אצל פתח חצרו של פטרונו וקורא לבן ביתו ואומר, איש פלוני בחוץ, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אם באת לך צרה וכו' לו צוח והוא עונה אותך הדא הוא דכתיב כל אשר יקרא בשם ה' ימלט (ירושלמי ברכות ט.):

    אות טו.

    באותו שעה נפתח להם פה לפושעי ישראל לבקש רחמים לקבלם בתשובה ולומר לפניו:
    רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך כי יצר הרע מגרה אותנו. קבל אותנו ברחמיך הרבים בתשובה שלמה לפניך, לפי שכל המרבה שיחות ותפלות הם מלוים אותו עד שהוא נכנס לבית עולמו ("תנא דבי אליהו"):

    אות טז.

    ה' קראתיך אמר דוד, יש מי שהוא בוטח על מעשים נאים שיש לו ויש שבוטח על מעשה אבותיו ואני בוטח בך, אף על פי שאין בי מעשים טובים אלא שקראתיך, ענני. כשהיה דוד במערה ידע וראה שאין אדם עומד לא בממונו ולא בגבורתו ומהו עומד עליו רק תפלתו, שנאמר: קולי אל ה' אזעק. ("אגדת תהלים"):

    אות יז.

    שערי תפלה אינם ננעלים לעולם. יש תפלה שנענית לארבעים יום, ממי אתה למד, ממשה דכתיב ואתנפל לפני ה' ארבעים יום. ויש תפלה שנענית לעשרים יום, ממי אתה למד, מדניאל דכתיב לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשת שבועים ימים ואחר כך אמר ה' שמעה ה' סלחה וכו'. ויש תפלה שנענית לשלשה ימים, ממי אתה למד מיונה דכתיב "ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה". ויש תפלה שנענית ליום אחד, ממי אתה למד מאליהו וכו', ויש תפלה שנענית לעונה אחת, ממי אתה למד, מדוד דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון. ויש תפלה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הוא נענה, שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה. אמר רבי חיא רבה כתיב קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך. (מדרש רבה, ואתחנן, פרשה ב'):

    אות יח. איזהו עני? עני מדעת

    רבי יוסי פתח ואמר: תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו, צלותא דעני אקדימת קמי קודשא בריך הוא מכל צלותהון דעלמא בגין, דכתיב "כי לא בזה ולא שקץ ענות עני" וכו', תא חזי צלותא דכל בני נשא צלותא וצלותא דמסכנא איהי צלותא דקימא קמי קודשא בריך הוא ותבר תרעין ופתחין ועאלת לאתקבלא קמה ההוא, דכתיב "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני" וכתיב "שמוע אשמע צעקתו" (זהר וישלח קס"ח:):

     

    אות יט.

    רבי אבא פתח: תפלה לעני כי יעטף וכו' תלת אלין דאקרון תפלה, תפלה למשה וכו' תפלה דא דלית כגינה בבר נש אחרא. תפלה לדוד תפלה דא דלית כגינה במלכא אחרא.

    תפלה לעני וכו' מאן חשיבא מכולהו הוי אימא תפלה דעני. תפלה דא קדים לתפלה דמשה וקדים לתפלה דדוד וקדים לכל שאר צלותהין דעלמא. מאי טעמא בגין דעני איהו תביר לבא וכתיב קרוב ה' לנשברי לב וכו' כיון דצלוי צלותה פתח כל כו' רקיעין וכל שאר צלותין דסלקין לעלא דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטף וכו' איהו עבד עטופא לכל צלותין דעלמא ולא עאלין עד צלותא דילה עאלית וכו' וקודשא בריך הוא אמר יתעטפון כל צלותין דעלמא וצלותא דא תעול לגבאי לא בעינא הכא בי דינא דידונין ביננא. קמאי להוי תרעומין דילה ואנא והוא בלחודנא וכו' דכתיב "ולפני ה' ישפך שיחו לפני ה'" ודאי.

    כל חילי שמיא שאלין אלין לאלין קודשא בריך הוא במאי אתעסק במאי אשתדל. אמרין אתיחדא בתאובתא במאנין דילה. כולהו לא ידעין מה אתעבד מההוא צלותא דמסכני ומכל אנון תרעומין דילה. דלית תאובתא למסכנא אלא כד שפיך דמעוי בתורעמי קמי מלכא קדישא ולית תאובתא לקודשא בריך הוא אלא כד מקבל לון ואושדו קמה ודא איהו צלותא דעבד עטופא לכל צלותין דעלמא עין שם שמאריך עוד בזה (זהר פרשת בלק קצ"ה.):

    ועין ב"לקוטי הלכות" בסוף הלכות תפלין הלכה ה' שמביא שם דברי הזהר הנ"ל ומסים שם שכל זה נאמר אפלו בעני סתם שמתפלל על צרכיו על דחקו ועניותו בגשמיות, מכל שכן וכל שכן כשמתחיל האדם לרחם על עצמו ומרגיש עניותו ודחקו במעשים וטוען עם השם יתברך על שאינו מקרבו אליו, ושופך שיחו ולבו לפניו עד שנתעורר בבכיה וכו', כמה וכמה יקרה תפלה זו בעיני השם יתברך והוא יקרה מכל התפלות שבעולם וכו', וסוף כל סוף בודאי יזכה לפעל בקשתו להתקרב להשם יתברך להיות שוה עם כל הכשרים והצדיקים, עין שם כל זה באריכות:

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
מענה ל־השתפכות הנפש
פרטים: