הסוד-שבך1

כיצד ננצל מעין רעה?
יש עצה נפלאה; בפרשת בלק נאמר "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלוקים". ומפרש רש"י שבלעם ביקש להכניס בישראל עין רעה אבל השכינה שרתה על ישראל כדי להגן עליהם, כי היות ובנ"י שמרו את עיניהם שלא להסתכל בפתחי חבריהם כדי שלא להכניס בהם עין רעה, ולכן מידה כנגד מידה הגן עליהם השם יתברך ברחמיו.
ולכן אדם שעובד על עצמו שלא להסתכל בעין רעה על הצלחת השני אלא להפך הוא שמח בהצלחתו אזי במידה כנגד מידה אין אפשרות לרע עין לפגוע בו, וגם אם מישהו יתפעל מהצלחתו בשמיים יתעלמו מזה ויגנו עליו ("הסוד שבך").

 

חיזוק על ראש השנה

פורסם ב: יום שלישי 16 אפריל ,2013

דַּרְכֵּנוּ הָיָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה וְעַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הָיִינוּ אֶצְלוֹ תָּמִיד מִיּוֹם שֶׁקָּבַע דִּירָתוֹ פֹּה בְּרֶסְלַב. וְהָיָה מְצַוָּה וּמַזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים וְהָיָה תָּמִיד אוֹמֵר תּוֹרָה נִפְלָאָה בַּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים. הַיְנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה אוֹמֵר הַתּוֹרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, וְהִתְחִיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנִכְנַס הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה אָמַר הַתּוֹרָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, וּבְשָׁבוּעוֹת הָיָה אוֹמְרָהּ גַּם-כֵּן כְּמוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם שֵׁנִי דְּשָׁבוּעוֹת וְנִכְנַס הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל שֵׁנִי. אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הִזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה:


וְאָמַר שֶׁעַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי- שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד אֶצְלוֹ, אִישׁ לֹא יִהְיֶה נֶעְדָּר. וְגֹדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֵין לְשַׁעֵר וְהִכְפִּיל בְּאַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וְאָמַר שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. גַּם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין דִּבֵּר עִמָּנוּ גַּם-כֵּן מִזֶּה מַעֲלַת מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגְן, קֵיין גְרֶעסֶירְס דֶער פוּן אִיז נִיט דָא):
וְאָמַר וְאִם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים אֲחֵרִים אֵינוֹ כָּל כָּךְ חִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלָם דַּיְקָא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה יִקְשֶׁה עָלַי עוֹד קֻשְׁיָא אַחַת (אִיז נָאךְ אַקֻשְׁיָא). כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְתָרֵץ וְלוֹמַר הַטַּעַם רַק כְּאוֹמֵר שֶׁבְּלֹא זֶה יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עָלָיו וְיִהְיֶה עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם-כֵּן, מַה שֶּׁהוּא מַקְפִּיד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַצַּדִּיקִים. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵצֶל כָּל הַצַּדִּיקִים הָיוּ נוֹסְעִים עַל רֹאשׁ- הַשָּׁנָה, אֲבָל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא הִקְפִּיד וְלֹא הִזְהִיר כָּל כָּךְ כְּמוֹתוֹ. וְעוֹד מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ת"ג) מַה שֶּׁצִּוָּה לַעֲשֹוֹת כְּרוּז וְכוּ' וְאָמַר אָז שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְֹמֹחַ מְאֹד, אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וְכוּ':

 

וְעוֹד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת. הַיְנוּ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לִטְשֶׁערִין וּלְטֶירָאוִיצֶע פַּעַם אַחַת בַּחֹרֶף וְיָשַׁב שָׁם עַל הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְאָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּשַׁבַּת שִׁירָה וְעוֹד אֵיזֶה שַׁבָּת וְגַם בַּקַּיִץ הָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם אֲבָל לֹא אָמַר תּוֹרָה רַק פַּעַם אַחַת בִּטְשֶׁערִין בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ:
כְּלַל הַדָּבָר שֶׁאֵלּוּ שִׁשָּׁה פְּעָמִים הַנַּ"ל הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּבֵיתוֹ וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּדֶּרֶךְ, הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם קְבִיעוּת לַאֲמִירַת תּוֹרָה כִּי לֹא הָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ עַל הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית כְּלָל. רַק בְּאֵלּוּ הַשַּׁבָּתִים הַנַּ"ל:
אֲבָל בְּכָל הַשָּׁנָה הָיָה יוֹשֵׁב תָּמִיד בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּחַדְרוֹ לְבַדּוֹ, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה, רַק שֶׁלֹּא הָיָה קְבִיעוּת וּזְמַן לָזֶה. רַק בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן שֶׁזִּכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה נִפְלָאָה. לִפְעָמִים בְּלֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וְלִפְעָמִים בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וְלִפְעָמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה וְלִפְעָמִים בִּימֵי הַחֹל. וְכַמָּה פְּעָמִים נִזְדַּמֵּן שֶׁמִּתּוֹךְ שִֹיחָתוֹ שֶׁהָיָה מֵשִֹיחַ וּמְסַפֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְאַחַר- כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְהַתּוֹרָה הָיְתָה מֵעֵין כָּל הַשִּיחוֹת שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ:

 

וְזֶה הָיָה שָׁכִיחַ מְאֹד עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַכִּיר בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ שֶׁכָּל שִֹיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיִינוּ מַטִּים אָזְנֵינוּ הֵיטֵב לְשִֹיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הֵם תּוֹרָה נִפְלָאָה עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לִכְתֹּב כַּמָּה שִֹיחוֹת שֶׁלּוֹ, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה. אַשְׁרֵי הָעֵת אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה אַשְׁרֵי הָרֶגַע שֶׁזָּכִינוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ הֶבֶל פִּיו הַקָּדוֹשׁ. מִי יִתֵּן לָנוּ עַכְשָׁו שָׁעָה כָּזוֹ הָיִינוּ מִתְגַּלְגְּלִים אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בֶּעָפָר כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ הֶבֶל פִּיו הַקָּדוֹשׁ הָעוֹלֶה עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת
ועוד אמר

 

בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלַב שֶׁלֹּא הָיָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמֶין, וְאָמַר לָנוּ מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. אַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁאָר צַדִּיקִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ, כִּי אֶצְלָם אֵינוֹ חִיּוּב גָּדוֹל כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלָם עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הֲרֵי עוֹד קֻשְׁיָא אֶחָת. . וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, (וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין קַיין גְרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַארְהַנְדְן, אַי אַנְדֶערֶי זָאגִין נִיט אַזוֹי, נַא אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא, גָּאר מַיין זַאךְ אִיז רֹאשׁ-הַשָּׁנָה) אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כַּךְ נוּ זֶה עוֹד קוּשְׁיָא כָּל עִנְיָנִי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה] גַּם כְּבָר אָמַר (אוֹיף רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַארְפְן אַלֶע זַיין) . וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמֶין בָּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת. וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲשֹוֹת כְּרוּז וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים:

 

וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וָהָלְאָה דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן קִבְרוֹ. וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ תָּמִיד לוֹמַר תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ וְלִלְמֹד שָׁם וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְדִבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעִנְיָן זֶה. גַּם כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר שֶׁשָּׁם הָיָה טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק וְלִשְׁכַּב שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. אַךְ מֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה נִיחָא לֵהּ לְהִסְתַּלֵּק שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם לֹא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו עַל קִבְרוֹ:
וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד יָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב יִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה וְעָשָֹה תְּנוּעוֹת בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹתָיו אָז, וְרָמַז שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִלּוּץ עֲצָמוֹת אָז בְּקִבְרוֹ כְּשֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר בְּזֶה הָעִנְיָן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאַחַר-כָּךְ גִּלָּה הָעֲשָֹרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יַנִּיחַ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לַעְזֹר לָזֶה הָאִישׁ אַפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וְכוּ' וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים עַל זֶה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

 

פורסם על ידי: