דמותו של רבי נתן

רבי נתן התקרב לרבנו בשנת תקס"ד בחודש אלול בהיותו כבן 22. קודם שנתקרב רבי נתן אמר רבנו ז"ל לפני כמה אנשים אני משתוקק שיתקרב אלי איש למדן ובעל לשון נפלא ואז הייתי יכול לבאר כתבי האר"י ז"ל עד שאפילו נערים יודעי ספר יהיו יכולים ללמוד ולהבין את כל כתבי האר"י ז"ל.

מוהרנ"ת זכה באופן מיוחד מכל תלמידי רבנו המיוחדים בזה שהייתה לו הרגשה יותר מכולם שהעניין של רבנו זה לדורות. ולכן הוא מגלה לנו שאמנם את רבי שמואל איזיק רבינו הדריך על חוד הסכין שאם לא אמר קריאת שמע יותר בכוונה מאתמול לא עלתה לו, ואילו רבי נתן קיבל מרבנו שאם לא התפללת בשעת נעילה ביום כיפור, יש עדיין יום למחרת וניתן עדיין לפעול. כלומר לא להתייאש בכל זמן ובכל מצב.

השפלות של רבי נתן

אחרי שנתקרב רבי נתן שיבח אותו מאוד רבינו הק' על השפלות והענווה שלו, ואמר לפני כמה אנשים ברוך השם שהזמין לי רך בשנים אחד שאפילו דיבור אחד מדיבורי לא יהיה נאבד עוד. הגם שלרבנו היו תלמידים עובדי השם מיוחדים ותלמידי חכמים מופלגים עם כל זאת רבי נתן נקרא "התלמיד" של רבינו הק' רבי נחמן מברסלב שעליו סמך את ידו וגם אמר לו מפורשות שהוא יודע ממנו יותר מכולם.

ענוותנותו ושפלות רוחו של רבי נתן, היא אשר עמדה לו להתבטל כל כך לרבו. ולפיכך, להתקרב אליו יותר מכל תלמיד אחר. "מדוע שאב רבי נתן, בדלי ובכף (מיט שעפל און לעפל) מרבינו – כי היה בעיני עצמו חתיכת בוץ" – כך אמר פעם רבי אברהם ב"ר נחמן מטולטשין, מגדולי חסידי ברסלב.

יסוד האמונה – תאמין בעצמך

רבי נחמן הוכיח פעם את רבי נתן על עניין האמונה, וכך מספר רבי נתן "עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בעניין זה. כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר: ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך".

היסוד שרבי נתן גילה לעולם זה שהאמונה מושתתת על שלושה יסודות  א. אמונה בהשי"ת. ב. אמונה בצדיק. ג. אמונה בעצמו (בכוחו). 

שני היסודות הראשונים כבר ידועים, וכתובים בפסוק "ויאמינו בהשם ובמשה עבדו" שהאדם צריך להאמין בה' ולהאמין בצדיק. אבל עיקר החידוש הוא שרבי נתן מוסיף נדבך יסודי ביסוד האמונה שהאדם צריך להאמין בעצמו. וזה לשון קודשו (הלכות פיקדון הלכה ה' סעיף ז') "אפילו אם יאמין בהשם יתברך ובצדיקים ובחבריו הקדושים שכולם צדיקים אבל אינו מאמין בעצמו… גם זה פגם אמונת חכמים ובאופן אחד זה פגם הגרוע מכל!" וממשיך רבי נתן ואומר "כי מי שרוצה לחוס על חייו צריך לבקש מהשם יתברך שיתחזק באמונת חכמים כל כך עד שיאמין גם בעצמו".

אם אדם אינו מאמין בעצמו – זהו חסרון באמונה בהשם יתברך ובצדיק.

חסרון אמונה בהשם יתברך – כיון שהקב"ה הוריד את נשמתו לעולם השפל הזה בשביל לעמוד בניסיונות שהוא צריך לעבור, והטיל עליו משימה מיוחדת, ובוודאי נתן לו את הכוחות להתגבר שאם לא כן זהו "משחק מכור" שכביכול המלך הטיל על הנגר משימה לייצר שולחן וכסא מפוארים בלי משור וכלי מדידה.

חסרון אמונה בצדיק – כיון שרבנו אמר שכל אחד יכול לזכות להגיע לשלמות שהוא נצרך להגיע אליה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן (תו ל"ד) ש"בכל אחד מישראל יש בו בחינת צדיק ועמך כולם צדיקים" ואם חלילה אדם לא מאמין בעצמו היאך יאמין שרבנו יטרח לתיקון נפשו .

המסלול שלך מגלה את הסוד שבך

על פי היסודות האלו כתבתי את הספר "הסוד שבך" שמחזק כבר אלפים, ומבאר את הנקודה שר נתן חידש לנו ביסודות האמונה – להאמין בעצמו!  ושבזה תלוי כל האמונה בהשי"ת ובצדיק. אדם כל הזמן הולך עם מחשבות מתי כבר יהיה לי מסלול חדש? בלי הפרעות בלי טרדות בלי בלבולים, ואז אוכל לעבוד את השם יתברך בנחת. וזוהי טעות גדולה בכל המהלך! דווקא המסלול שבו אתה נמצא עם כל ההפרעות וכל הקשיים זהו המסלול שמזכך אותך, זוהי הדרך שתלטש את היהלום שבך ותביא אותך לגילוי ומימוש "הסוד שבך" שזהו הפוטנציאל הרוחני והגשמי שגלום בכוחות הנפש האדירים שקיבלת.

אלא שבשביל לדעת היאך לנסוע בצורה נכונה ולהתקדם במסלול, היכן לתדלק ואיך למנוע טעויות שמוסיפות צער מיותר, ואיך לזכות לישועות שמחכות עבורנו על המסלול, בשביל זה עלינו ללמוד את הסוד שקיבלנו מרבי נתן שמבואר באריכות בספר "הסוד שבך" שמבאר את יסודות ההתחזקות והאמונה בכוחותיך, ועל ידי זה שהאדם מתחזק להאמין בעצמו על ידי זה יזכה להתחזק באמונה בהשם יתברך שה' נתן לו כוחות מיוחדים ומדויקים בשביל המסלול שאותו הוא צריך לעבור, וכן לאמונה בצדיק שהבטיח תיקון לנשמתו, ולהאמין שבוודאי יזכה לליטוש היהלום וגילוי הסוד שבו.

סיפורי צדיקים – המהרש"א זצק"ל

 קהל המלווים התהלך שפוף אחר מיטתו של ר' זרח, מנכבדי הקהל בעיר אוסטרו שבגליציה.

אהוב על המקום ונוח לבריות היה ר' זרח, כפו פרש לעני וידו שילח לאביון, כל נצרך ודל מצא אצלו אוזן קשבת ויד מושטת לעזרה.

חבורת המלווים התקרבה אל שערי בית העלמין היהודי, שם כבר נכרה קברו של ר' זרח, סמוך לזקני וחשובי הקהילה לדורותיה.

בעודם צועדים, חלפו על פני הכנסייה המקומית ששתי וערב ענק התנוסס מעליה בתיעוב, תוך שהם ממלמלים: "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא".

אולם אז אירע לפתע מאורע משונה ביותר: פעמוני הכנסיה החלו לצלצל בעוז, ומין רוח של טומאה חדרה בעקבותיה ללבבות, כמה מן המלווים פרשו מן הלוויה ונכנסו היישר אל פתח הכנסייה.

שם פגשו באנשי הכמורה ולמרבה התדהמה ניגשו אליהם בבקשה להמיר את דתם!

מאז חזר המאורע על עצמו שוב ושוב. הדרך היחידה לבית העלמין עברה סמוך לבית טומאה זה, ולא היתה ליהודי העיר ברירה אלא לחלוף לידו. בכל לוויה היו פעמוני הכנסייה מתחילים להרעיש בקולי קולות ולגרום בכוח טומאתם ליהודים תמימים להכנס פנימה – ולהשתמד.

בעת ההיא כיהן כרב העיר הגאון הקדוש רבי שמואל אליעזר איידל'ס, שנודע בחיבורו הגדול על הש"ס "חידושי הלכות ואגדות – מהרש"א". לבו התמלא צער רב על התופעה המחרידה, והוא לחם בכל כוחו כדי להכניע את הטומאה הזו.

יום אחד נחרדה אוסטרו היהודית למשמע הבשורה הקשה כי נשבה ארון האלוקים; המהרש"א הקדוש שהיה נערץ על כל בני עירו היראים והשלמים – הסתלק לבית עולמו!

המהרש"א ביקש לפני עלייתו לגנזי מרומים, כי יניחו על מיטתו בעת הלוויתו את חיבורו הגדול על הש"ס (שבאותם ימים טרם סופח אל כרכי הגמרא).

באותו יום לבשה אוסטרו אבל, כל החנויות נסגרו והיתמות הורגשה על פני הכל. המונים נהרו אל בית מדרשו של רבי שמואל אליעזר, שבו נהג להשקות מתורתו לתלמידיו, משם החל מסע ההלוויה. כפי שביקש המהרש"א, הניחו על מיטתו את ספרו, והעיר כולה ליוותה את גדול הדור אל מקום מנוחתו.

מתיחות גדולה הורגשה על פני המלווים, שעה שחלפו עם מיטתו של הצדיק, סמוך לכניסה המפורסמת אשר כל באיה לא ישובון, ואשר הפילה את חיתתה על יהודי העיר: מה יקרה עכשיו?…

וראה זה פלא: ברגע שבו עברה המיטה ועליה גופו הטהור של רבי שמואל אליעזר, ליד מקום טומאתם של הנוצרים, התיישב הצדיק על מיטתו, נטל את ספרו והחל מדפדף בו – – –

חרדת אלוקים נפלה על כל הקהל, ובעודם משתוממים למראה עיניהם, החלו שומעים זעקות שבר נוראות בוקעות מתוך בית התיפלה. לתדהמתם, החל הבניין הענק שוקע אט אט באדמה על יושביו.

כעבור שעה קלה, לא נותר מבית התיפלה האימתני זכר, מלבד בור ענק שנותר במקום בו היתה פעם הכנסייה – עדות לנס הגדול שחולל המהרש"א לאחר הסתלקותו.

את הסיפור הזה פירסם רבי נחמן מברסלב זיע"א, לאחר שקרא אותו בפנקס ה'חברא קדישא' של העיר אוסטרו שבה ביקר באחד מנסיעותיו.

היה זה כאשר חלתה הצדקת שרק'ה בתו של רבי נחמן. הוא בא לבקרה, ולנוכח מצבה החמור התעצב מאוד. בעודו שוהה בבית בתו, נפלה עליו תרדמה – והנה זקנו הקדוש, הבעל שם טוב, מופיע בחלומו ושואל אותו: "על מה אתה מיצר?"

"על בתי החולה", השיב רבינו. נענה הבעש"ט: "הלא נאמר בתהלים: 'מגדיל ישועות מלכו' – ה' מגדיל ישועותיו לצדיקיו המכונים מלכים, 'ועושה חסד' למשׂיחים בסיפורי הצדיקים – 'לדוד ולזרעו' – לצאצאי דוד המלך" (שרבינו נמנה עמם).

רבינו התעורר מחלומו, וסיפר לבתו את הסיפור הזה על המהרש"א – ואכן הבריאה. לימים נהגה אף היא לספר את הסיפור לחולים, כסגולה לרפואה.

שזכות הצדיק הקדוש המהרש״א  יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!

וכי היאך אשמח בחלקי בקיום המצוות??

הרי המצוות שכביכול אני זוכה רחוקות מלהיות שלימות,

כי הם מלאות פגמים וחסרונות…

והתשובה לכך! הרי סוף סוף התאמצת והלכת להתפלל, התגברת על העצלות והלכת ללמוד, אז כבר יש לך במה לשמוח.

כי הרי זכית להתאמץ ולהתגבר על העצלות. למרות שהיו לך בקיום המצווה כל מיני חסרונות בשלימות המצווה בכל אופן הייתה כאן נקודה טובה, הנקודה של ההתגברות נגד העצלות כדי לקיים את רצון ה'.

את הוראות הקבע יש לשלוח לאתר באחת מהדרכים הבאות

במידה ולאחר שמילאתם את פרטיכם האישים החתמתם את הבנק שלכם על הוראת הקבע ניתן לשלוח לנו את הטופס לפקס שמספרו 151548464104 או במייל orbreslev2011@gmail.com

במידה ומילאתם את הטופס אך נבצר מכם להחתים את הבנק  יש לישלוח את הטופס חתום על ידכם בדואר: לכבוד "אור ברסלב" רח' הרב  ברוט 5/11 בני ברק (ואנו נדהג להחתים את הבנק)

כמו כן ניתן להפקיד לחשבוננו בבנק מרכנתיל סניף 732
מס חשבון 2821
ע"ש "נחלת אברהם"
(לאחר ההפקדה יש לעדכן ב"צו קשר" לצורך הנפקת קבלה)